פסק-דין בתיק ע"פ 40776/07

הקדמה

1.         ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופטת ר. זוכוביצקי, ס.נ) בתיק פל' 600/05 מיום 8.11.07. המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע העבירות הבאות: נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961; נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961; וכן, נהיגה תחת פסילה, עבירה לפי 67 לפקודה האמורה.

2.         בגין עבירות אלה השית בית משפט קמא על המערער העונשים הבאים: 12 חודשים של מאסר בפועל, שהם 7 חודשים אשר נגזרו עליו בתיק זה, וכן הפעלת 5 חודשי מאסר על תנאי ברי הפעלה מתיק ת"ד 3141/03 (להלן: התיק הקודם); 10 חודשי מאסר על תנאי שלא ינהג כשהוא שיכור או יסרב להיבדק בבדיקת שכרות או שינהג תחת פסילה, וזאת לשלוש שנים; 5 שנים פסילה בפועל מיום 16.9.05, ובנוסף לכך, הפעלת שנתיים של פסילה מותנית מהתיק הקודם בחופף לפסילה בפועל; 4 שנים פסילה על תנאי למשך 3 שנים, וכן חילוט סך 1,500 ש"ח אשר שולמו כעירבון לצווי ההבאה.

טענות המערער

3.         המערער מלין על חומרת העונש, בעיקר המאסר בפועל. לטענתו, איננו יודע דבר על היותו נידון לחמשה חודשים על תנאי בתיק הקודם. הוא ציין, כי עונש המאסר ימנע ממנו להשתקם. בנוסף לכך, יש לו ילדה בת 6 שנים שלא ראה אותה זמן רב. האב, שדיבר תחילה בשם המערער, אמר לגבי 5 חודשי המאסר המותנה, אשר הופעל, כי במסמך שבידו, אשר קיבל מהמזכירות, לא נאמר דבר על המאסר המותנה. הוא הוסיף, "כתוב בכתב יד כי נגזרו על המערער גם 5 חודשי מאסר על תנאי בתיק הקודם, אך אנחנו לא קיבלנו את פסק הדין או גזר הדין מהשופטת" (עמ' 2, ש' 3-4).

תשובת המשיבה

4.         ב"כ המשיבה מתנגד לערעור. הוא ציין לעניין אותם חמישה חודשים, כי בהחלטה מיום 1.1.07, (עמ' 3) רואים כי בית המשפט קיים דיון בשאלה וקבע כי עיין בתיק המקורי, וכי הוכח בפניו קיומו של רכיב עונשי זה, וכי מדובר בעונש מותנה בר הפעלה. ב"כ המשיבה התייחס לעברו התעבורתי של המערער, בעיקר למה שנוגע לתיק הקודם. בתיק הקודם נתפס המערער נוהג בפסילה, בהיותו שכור, נהיגה בקלות ראש וסטייה מנתיב הנסיעה. בגין עבירות אלה הושתו על המערער, בין היתר, 24 חודשי פסילה וחמישה חודשי מאסר על תנאי. חרף זאת, המערער נתפס שוב נוהג בפסילה במצב של שכרות, בקלות ראש, בורח מהשוטרים ועושה תאונה.

דיון

5.         דין הערעור להידחות. אתייחס תחילה לנושא 5 חודשי המאסר על תנאי, אשר הופעלו על ידי בית משפט קמא, במצטבר לעונש המאסר בפועל אשר הושת עליו. דין טענתו של המערער להידחות. אביו של המערער, אשר טען בשמו, אישר כי בגזר הדין בתיק הקודם רשם השופט את חמשת חודשי המאסר על תנאי בכתב ידו. די לנו בכך כדי לדחות את הטענה. בנוסף לכך, בית משפט קמא קיים דיון בעניין זה בנוכחות הסנגור, אשר ייצג את המערער בדיון, והחליט לדחות את הטענה לאחר שעיין בגזר הדין בתיק הקודם. הדבר גם קיבל ביטוי בגזר הדין של בית משפט קמא (עמ' 27, ש' 16-21). העובדה שהמערער, או אביו, לא קיבלו העתק מגזר הדין איננה ממין העניין. אילו רצו לקבל עותק מגזר הדין יכלו לעשות זאת.

6.                  באשר לחומרת העונש. אין חולק כי מדובר בעונש חמור. אך בכך אין די. המערער הוכיח בצורה הבוטה ביותר, כי הוא נהג מסוכן. בקושי יבש הדיו על גזר הדין בתיק הקודם, חזר המערער לסורו ונתפס נוהג בפסילה, תחת השפעת אלכוהול, בקלות ראש, ואף כאשר התבקש לעצור את רכבו ברח מהשוטרים. הדבר מוכיח, כי הוא לא למד דבר וכי העונש אשר הושת עליו בתיק הקודם לא הרתיע אותו כלל מלחזור ולבצע את אותן העבירות. נאשם המתנהג בצורה כזו, מזלזל בהחלטות בית המשפט וברשויות האכיפה, אך טבעי הוא שיוטל עליו עונש חמור ומרתיע. עבירות חמורות כעין אלה מחייבות ענישה מחמירה. במקרה דנן, גזר הדין של בית משפט קמא הנו מפורט ביותר, מנומק היטב וסוקר את כל טענותיו של המערער ומשיב עליהן אחת לאחת. בית המשפט לקח במכלול שיקוליו את כל הנסיבות הצריכות לעניין.

7.         לאור האמור, הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו בתחנת המשטרה במגרש הרוסים ביום 28.2.08, בשעה 09:00.

ניתן היום י"ד בשבט, תשס"ח (21 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.